רפואת הצמחים הסינית פועלת כבר למעלה מאלפיים שנה. זוהי רפואה שמבוססת על ניסיון קליני רב, מטפלת באדם ובמחלה ורמת תופעות הלוואי נמוכה מאוד. בעידן המודרני, הטיפול בצמחי המרפא על יתרונותיו משתלב ומשלים טיפולים ותרופות קונבנציונאליים.
רפואת הצמחים הסינית פועלת כבר למעלה מאלפיים שנה. זוהי רפואה שמבוססת על ניסיון קליני רב, מטפלת באדם ובמחלה ורמת תופעות הלוואי נמוכה מאוד. בעידן המודרני, הטיפול בצמחי המרפא על יתרונותיו משתלב ומשלים טיפולים ותרופות קונבנציונאליים.
התפתחות ה-MATERIA MEDICA-רפואת הצמחים:
במהלך השנים התפתחה והתרחבה ה-MATERIA MEDICA (רפואת ה"צמחים" כוללת למעשה צמחים, מינרלים ובעלי חיים).
כיום ידוע על כ-5770 צמחי מרפא סיניים, מתוכם בסביבות 500 בשימוש נפוץ.
הידע שנצבר מבוסס על ניסיון קליני רב מאוד ועל התבוננות חכמה בחלקי הצמח השונים ותפקידיהם, במראה הצמחים, בהתנהגות הצמח,
בסביבת הגידול ובשימוש שבעלי חיים עושים בצמח.
חלקי הצמח:
השורש(GEN/SHEN)– הבסיס של הצמח, נמצא באדמה וקשור אליה. הוא יונק מהאדמה נוזלים וחומרי הזנה שונים. לכן, שורשים רבים
הנם בעלי פעילות מחזקת ומזינה.
דוגמא: שורש אסטרגלוס יטפל בחולשה ואנמיה.
הענפים/הגבעול (TENG/ZHI)- זהו חלק המשמש להובלה והעברה, כלומר בעל יכולת הנעה ופתיחת חסימות.
לדוגמא: GUI ZHI (ענפיף הקינמון).
העלה(YE)- זהו החלק הקל של הצמח ובדרך כלל חיצוני וגבוה. הכיוון הטיפולי של רוב העלים הוא למחלות חיצוניות (כדוגמת התקררות ושפעת) ולאספקטים שטחיים יחסית בגוף. לדוגמא: עלי המנטה יטפלו בכאב ראש וכאב גרון, עלי עץ התות יטפלו בשיעול.
הקליפה(PI)- היא החלק החיצוני העוטף את הצמח, כמו העור בגוף האדם.
קליפות יעילות לטיפול בבעיות עור. לדוגמא: קליפת עץ התות תטפל בפסוריאזיס.
הפרח(HUA)- זהו חלק קל של הצמח, ממוקם בחלק העליון ובעל יכולת להיפתח.
באופן כללי לפרחים השפעה של פתיחה והכוונה כלפי מעלה. לדוגמא: פרח החרצית מטפל בכאב ראש ובדלקת עיניים.
הזרעים/גרעינים(REN, ZI, HE)- הם תמצית החומר והפוטנציאל. השימוש בזרעים הינו מגוון, אך באופן כללי ניתן לאפיינם כמחזקים ומלחלחים.
הפורמולה WU REN WAN (חמשת הזרעים) למשל, מטפלת בעצירות על רקע יובש וחוסר לחלוח.
מראה הצמח:
צורתו של הצמח, צבעו והמרקם שלו מהווים לעתים אינדיקציה לפעולתו.
DU ZHONG– לקליפת האוקומיה מרקם של רצועה אלסטית. כך ביכולתו להגמיש, לחזק ולשחרר כאב בגב התחתון.
התנהגות הצמח:
GE GEN– הקודזו הוא צמח מטפס (תנועה חזקה כלפי מעלה). זה מתבטא בסילוק פריחות עוריות, שחרור שרירים מכווצים (בעיקר בגב העליון) והפסקת שלשול על רקע חולשה.
סביבת הגידול:
סביבת הגידול משפיעה פיזית ואנרגטית על הצמח.
לחומר שבא מהים (קר ומלוח), כדוגמת צדפים ואצות, יהיה אלמנט מקרר ומרכך (לטיפול בפוליפים, גויטר וציסטות לדוגמה).
כיום מתוארים הצמחים עפ"י הפרמטרים הבאים:
חמשת הטעמים (WU WEI)
ההתייחסות הבסיסית היא לחמישה טעמים, בהקבלה לחמשת האלמנטים.
הטעם החריף (XIN) הוא מניע, פותח ומפזר. למשל הצמח XI XIN.
הטעם המתוק (GAN) הוא מחזק, מהרמן ולעתים מלחלח
הטעם המר (KU) מנקז ומייבש. למשל הצמח KU SHEN.
הטעם החמוץ (SUAN) מכווץ ומונע דליפת תמציות (הזעות, שתן וכדומה
הטעם המלוח (XIAN) מטהר ומרכך.
בנוסף, ישנה הגדרת טעם תפל ( DAN ), שהוא בעל השפעה משתנת.
הטמפרטורה
טמפ' הצמחים מתוארת עפ"י דרגות חום/קור.
חם (RE) חמים (WEN) מעט חמים (WEI WEN)
נטרלי (PING)
קר (HAN) קריר (LIANG) מעט קריר (WEI HAN)
גידול, איסוף ואחסון הצמחים
יש גורמים רבים המשפיעים על תהליכי הגידול של צמחי המרפא. כל צמח זקוק לתנאי אקלים ספציפיים (אור, טמפ', לחות וכו'), לקרקע מתאימה ודישון. גידול הצמחים באזורים ובתנאים המתאימים להם ביותר מביא להשגת האיכות הגבוהה ביותר.
הצמחים נבחרים בקפידה ע"י אנשי מקצוע בכירים.
הצמחים נקצרים/נאספים כאשר החומרים הפעילים בשיאם.
כאשר השימוש הוא בחלקי הצמח התת קרקעיים – אוספים לפני שחלקי הצמח העילאיים מתפתחים ומבשילים.
כאשר השימוש הוא בכל חלקי הצמח /ענפים/עלים – אוספים בסוף הקיץ ובסתיו.
פרחים נאספים טרם פתיחתם.
פירות וזרעים נאספים עם הבשלתם (יוצאים מן הכלל – QING PI, ZHI SHI).
קליפות נאספות באביב או בקיץ (בשיא ההתפתחות).
תהליכי העיבוד של הצמחים
מרבית הצמחים עוברים תהליכי עיבוד. בהתאם לצמח, לתהליכי העיבוד מספר מטרות:
1. הגברת הפוטנטיות של הצמח.
ע"י חיתוך / כתישת הצמח בצורה המגדילה את שטח הפנים וחושפת את החומרים הפעילים.
ע"י שימוש בחומרים שונים (כדוגמת אלכוהול, מלח וג'ינג'ר).
2. נטרול תופעות לוואי.
3. העצמה או שינוי בתכונות הצמח.
למשל- SHENG DI HUANG הוא התצורה היבשה של שורש הרמניה. במצב זה הוא קר ומשמש לקירור חום. כאשר הוא מבושל ביין ומיובש – זהו SHU DI HUANG– הטמפ' הופכת מעט חמימה והוא משמש לחיזוק.
סוגי תהליכי עיבוד:
1. תהליכים מכאניים – הצמחים עוברים מיון, ניפוי, קילוף וזריה.
עלה השסק למשל, עובר תהליך להורדת השערות מהעלים.
2. תהליכים בהם נעשה שימוש במים –
מים משמשים לניקוי, ריכוך לפני חיתוך או כתישה ולהפחתת רעילות.
3. מגוון סוגים של תהליכי חימום אשר מטרתם יכולה להיות: ריכוך הצמח, שימור הצמח, העצמה של פעילות ותפקודים.
צורות השימוש בצמחי המרפא
בישראל כיום ישנן 5 צורות שימוש נפוצות בצמחי המרפא:
1. הצמח הגולמי RAW
זהו הצמח בצורתו הגולמית.
מרקחת הצמחים היא הצורה המומלצת ביותר ברוב המקרים. בישול כל הצמחים יחדיו יוצר אפקט סינרגטי ייחודי המביא לאפקטיביות מכסימלית.
מומלץ לבשל את המרקחת בכלי חרס/חרסינה ולא בכלי מתכת.
2. גרנולות (אבקה)
זוהי צורת המיצוי של החומרים הפעילים ע"י תהליך מאוד מורכב אותו עוברים הצמחים הגולמיים. גם הגרנולות פועלות בצורה מאוד אפקטיבית, למרות שאין תהליך בישול משותף. זוהי צורת לקיחה מאוד נוחה ואינה דורשת הכנה ממושכת.
3. קפסולות
זוהי צורה בה הגראנולות נארזות במעטפת המבוססת על חומר צמחי (הקפסולה).
השימוש בקפסולות אינו מומלץ בד"כ אלא אם כן מטופל אינו מצליח לקחת צמחים בתצורות האחרות (הסיבה המרכזית לכך היא הטעם).
מכיוון שכל קפסולה מכילה כ-1/3 גרם, יש לקחת מספר גבוה של קפסולות בכל יום.
4. טבליות (פורמולות פטנט)
פורמולות המיועדות לקהל מטופלים רחב ובטוחות לשימוש, מעובדות לטבליות. לא ניתן להתאימן באופן ספציפי למטופל, אך יש לזכור את התאמתן לפתולוגיות מאוד נפוצות.
5. טנקטורה/תמצית (פורמולות פטנט)
פורמולות המיועדות לקהל מטופלים רחב ובטוחות לשימוש מעובדות כתמצית. זהו למעשה מיצוי של החומרים הפעילים באלכוהול. האלכוהול יוצר אפקט מחמם המאיץ את תהליכי הספיגה ואת מהירות ההשפעה.
מינון הצמחים בפורמולה
לקביעת המינון הספציפי של כל צמח, כמו ליחס שבין הצמחים השונים, יש חשיבות רבה ליצירת אפקט הפעולה הרצוי.
המינון נקבע גם בהתאם למצב המטופל:
1. חומרת המצב. מצב חמור יותר בד"כ מצריך מינונים גבוהים יותר.
2. גיל המטופל ומשקלו. המינונים הסטנדרטיים הם:
עד גיל 6 – 1/3 כמות.
עד גיל 12 – 2/3 כמות.
גיל 12+ – כאדם בוגר.
3. חוסן המטופל.
מצמחים בודדים לפורמולה
פורמולה מורכבת בד"כ ממספר צמחים אשר מאפשרים את יצירת האפקט התרפואטי הרצוי תוך שמירת האיזון הדרוש לכך.
הצמחים מחולקים לתפקידים עפ"י מבנה היררכי: קיסר, שר, עוזר ומשרת.
בכל אחד מהתפקידים (קיסר, שר וכו') בפורמולה מסוימת יכול להיות יותר מצמח אחד. כמו כן, לא בכל פורמולה חייבים להיות כל בעלי התפקידים.
כללי זהירות / קונטרה אינדיקציות
באופן כללי צמחי מרפא סיניים הינם בטוחים לשימוש. עם זאת יש לזכור שכל צמח יוצר אפקט, וכאשר הוא בעל השפעה הנוגדת את צורכו של המטופל – המטופל יפגע.
כל צמחי המרפא עוברים בדיקות ואישור של ה-FDA ומשרד הבריאות הישראלי.
מחקר מודרני וצמחי מרפא סיניים
כבר מראשית המאה ה-19 נערכים מחקרים על מנת להבין את תכונות הצמחים והשפעותיהם עפ"י אמות מידה מדעיות
עיקר העבודה נעשתה ב- 70 השנה האחרונות במקביל להתפתחות הגדולה בפרמקולוגיה המערבית.
על בסיס המחקרים פותחו תרופות מודרניות מערביות למחלות כמו אסטמה, קדחת השחת, צהבת ואפילו סרטן מצמחי מרפא סיניים. כמו כן, ידוע כי צמחי מרפא רבים משפרים את השפעתן של התרופות המערביות ומונעים תופעות לוואי שונות.
מעבר להבנה הסינית העמוקה את הצמחים ואת הפוטנציאל הקליני הטמון בהם, הכרת החומרים הקיימים בכל צמח פותחת פתח לשימושים חדשים.
למשל: נתגלה ש- BAI HUA SHE SHE CAO מכיל חומרים שמעודדים את פעולת מערכת החיסון וכך הוא מטפל בגורמי מחלה, רעילות וסרטן.
HAI ZAO ו- KUN BU מכילים רמות גבוהות של יודין ולכן משמשים לאיזון הפרעות בבלוטת התירואיד.